סטמס נותנים לכם להשתיק את הזמר, את התופים או את הבס של כמעט כל שיר שכבר יושב לכם בספרייה, באמצע הסט, בלי שמישהו הכין בשבילכם קובץ מיוחד.
עד לפני כמה שנים זה פשוט לא היה אפשרי. מי שרצה אקפלה של להיט היה צריך שהיא תצא רשמית, ובדרך כלל היא לא יצאה, אז הסתפקנו בגרסאות מפוקפקות מהאינטרנט או ויתרנו. היום התוכנה לוקחת את אותו MP3 רגיל ומפרקת אותו לשכבות בזמן אמת. התוצאה לא מושלמת, ובהמשך נפרט איפה היא נופלת, אבל היא מספיק טובה כדי לשנות את הדרך שבה בונים מעברים.
מה התוכנות מפרידות בפועל
כל אחת משלוש התוכנות הגדולות חותכת קצת אחרת. rekordbox 7 עובדת בשני מצבים, שלוש שכבות (ווקאל, אינסטרומנטלי ותופים) או ארבע, כשהבס יוצא לשכבה נפרדת. לפי עמוד התוכניות של rekordbox, STEMS זמין בכל התוכניות, גם בגרסה החינמית. Serato DJ Pro מפרקת לארבעה חלקים, ווקאל, בס, מלודיה ותופים, ומאפשרת להכין טראקים מראש מתוך הספרייה במקום לחכות לניתוח ברגע הטעינה. Traktor Pro 4 גם היא עובדת עם ארבע שכבות, תופים, בס, כלים ווקאל, על בסיס טכנולוגיה של iZotope, ונותנת עוצמה ופילטר לכל שכבה.
ההבדל בין שלוש לארבע שכבות נשמע טכני, אבל הוא מורגש מהר. כשהבס דבוק לשאר הכלים אפשר להוריד ווקאל או תופים בלי בעיה, ולרוב העבודה באירועים זה מספיק. מי שרוצה לבנות מאש-אפים צריך ארבע שכבות, כי בלי בס נפרד שני טראקים מנגנים שני קווי בס על אותו תדר, ואז הרחבה מקבלת בוץ. אם עוד לא בחרתם תוכנה, כתבנו השוואה מסודרת בין rekordbox, Serato ו-Traktor.
רגעים בסט שבהם זה עושה את ההבדל
הבעיה הכי ותיקה במיקס היא שני זמרים ששרים אחד על השני. הטראק הנכנס פותח בווקאל בדיוק כשהיוצא באמצע הפזמון, ומי שעומד ליד הרמקול שומע ריב. עם סטמס משתיקים את הווקאל של הטראק הנכנס, נותנים לתופים ולכלים שלו לרוץ כמה תיבות מתחת ליוצא, ומחזירים את הזמר רק אחרי שהשיר הקודם יצא. אף אחד ברחבה לא יודע מה עשיתם, הם רק מרגישים שהמעבר נקי. זה התרגיל הראשון שאנחנו ממליצים ללמוד, לפני כל טריק אחר.
בחתונה סטמס עובדים בעיקר ברגעים הקטנים. בקבלת הפנים אפשר להוריד את הווקאל מכמה להיטים מוכרים ולקבל רקע שלא מתחרה בשיחות ליד הבר. בכניסה של הזוג אפשר לפתוח את השיר שלהם עם הקול בלבד ולהכניס את השכבות אחת אחרי השנייה, כך שזה נשמע כמו עיבוד שהוכן במיוחד. ובשיא הערב, כשכל האולם מכיר את הפזמון, מורידים תופים ובס לכמה תיבות, נותנים לקהל לשיר לבד ומחזירים הכול ביחד על הוואן. זה עובד כמעט תמיד, אבל פעמיים-שלוש בערב, לא בכל שיר.
דיג׳ייז שקופצים בין ז׳אנרים משתמשים בסטמס כדי להחליף קצב. לוקחים להיט פופ ומלבישים עליו תופים של טראק האוס, או מעבירים שיר ישן לגרוב עכשווי לפני שהשיר הבא נכנס. ב-DDJ-GRV6 יש לזה כפתור ייעודי בשם Drum Swap שמחליף את התופים בלופ תוך כדי ניגון, ובשאר הציוד עושים את זה ידנית עם שני דקים.
מי שבא מעולם הסקרץ׳ יגלה שזה משחק אחר לגמרי. מפרידים את הווקאל לדק השני ומסקרצ׳ים עליו מעל הביט המקורי, ובלי תופים מתחת כל צ׳ירפ יוצא חד ונקי. כתבנו על זה עוד במדריך לציוד סקרץ׳ וסדרת REV.
ויש את האפקטים. אקו על סוף משפט של הזמר בזמן שהתופים ממשיכים יבשים לגמרי נשמע הרבה יותר מקצועי מאקו שמלכלך את כל הטראק. אקפלה מעל אינסטרומנטל של שיר אחר דורשת קצת יותר עבודה. צריך טמפו קרוב, סולם תואם ו-Key Lock דלוק, אחרת הזמר נשמע כמו צ׳יפמאנק.

בלי כפתור תחת היד זה לא באמת עובד
אפשר לעבוד עם סטמס מהעכבר, ובבית זה בסדר גמור. מול קהל, כשצריך להשתיק ווקאל בדיוק על התיבה, זה לא מחזיק. לכן השאלה האמיתית היא איזה ציוד נותן לסטמס כפתורים.
ה-DDJ-FLX10 הוא הקונטרולר הכי שלם לסטמס שיש לנו. יש לו כפתור בצבע משלו לכל שכבה, השתקה ושליטה בעוצמה, אפשרות לבחור שהאפקט יעבוד רק על חלק אחד, ו-Part Instant Doubles שמעביר שכבה מבודדת לדק אחר. ויש לו גם שני מיקרופונים, כניסות לנגנים ו-DMX, כך שהוא בנוי לעבודה באולם. ה-GRV6 הלך לכיוון אחר והתמקד בתופים, ועשינו לו סקירה נפרדת.
בסדרת הסקרץ׳ ה-DDJ-REV5 מגיע עם מצבי Mute/Solo, Separate ו-Level, והאחרון הופך את כפתורי ה-EQ לבקרי עוצמה לכל סטם. ה-DDJ-REV7 קיבל שליטה ב-Serato Stems בעדכון של 2024. מי שרק רוצה לטעום יכול להתחיל ב-Hercules Inpulse 300 MK2, שבו מצב ה-SLICER בפדים הופך ל-Stems ב-Serato, כולל ב-Serato DJ Lite החינמית. וזה לא רק קונטרולרים. ב-CDJ-1500X שמונת כפתורי ה-Hot Cue שולטים גם בסטמס כשהנגן מחובר ל-Serato DJ Pro. את כל האפשרויות תמצאו בקטגוריית הקונטרולרים.

המחשב הוא החוליה החלשה
הפרדה לשכבות היא חישוב כבד, והיא נעשית בזמן שאתם מנגנים. rekordbox מפרסמת דרישות ברורות במצב איכות הסאונד הגבוה. לשני דקים עם סטמס ב-Windows צריך Intel i7 מדור 13 ומעלה, i9 מדור 9 ומעלה או Ryzen 7 מסדרה 5000 ומעלה. במק מספיק מק אינטל משנת 2019 ומעלה עם i5, i7 או i9, או כל מק עם Apple M1 ומעלה. לארבעה דקים הרף קופץ, ב-Windows ל-i9 מדור 9 או Ryzen 7 מסדרה 7000, ובמק rekordbox ממליצה רק על Apple Silicon.
מי שיושב על מקבוק אינטל ישן ומתכנן קונטרולר ארבעה ערוצים עם סטמס על כל הדקים צריך לעצור רגע לפני הקנייה. על מחשב כזה עדיף להגביל את עצמכם לשני דקים עם סטמס, או לשדרג קודם את המחשב.
אם הסאונד מתחיל לקפוץ, rekordbox ממליצה להגדיל את ה-Buffer, לסגור תוכנות אחרות ולכבות את זיכרון הניתוח. מהניסיון שלנו כדאי להוסיף לזה כמה הרגלים פשוטים. המחשב מחובר לחשמל ובמצב ביצועים מלא, וואטסאפ ודפדפן סגורים, ועדכוני המערכת מושהים עד אחרי האירוע. ותנו לתוכנה רגע לנתח טראק אחרי הטעינה, אל תטענו בשנייה האחרונה ותצפו שהשכבות יהיו מוכנות.
איפה אנשים נופלים עם סטמס
הטעות הנפוצה ביותר שאנחנו רואים היא לפרק כל טראק. סט שכולו מאש-אפים מעייף את הרחבה מהר, ובאירוע רגיל רוב הזמן הטראקים צריכים פשוט להתנגן. סטמס טובים הם כאלה שהקהל לא מזהה כטריק, רק מרגיש שהסט זורם.
הטעות השנייה היא לצפות לאיכות של אולפן. ההפרדה טובה מאוד, אבל בטראקים עמוסים נשארות שאריות, למשל צלילים של מצילות שזולגים לווקאל. ברמקולים של אולם זה כמעט לא מורגש, באוזניות כן. אקפלה שנשמעת קצת "מתכתית" לבד בדרך כלל נשמעת בסדר גמור כשיש מתחתיה טראק אחר.
והשלישית, שעולה הכי הרבה כסף, היא לקנות קונטרולר לפני שבודקים את המחשב. מי שמתלבט עדיין בין קונטרולר לבין מערכת עצמאית יכול לקרוא את המדריך שמשווה בין קונטרולר, אול-אין-וואן ו-CDJ. ואם אתם רוצים לדעת אם הלפטופ שלכם יחזיק סט מלא עם סטמס, שלחו לנו את הדגם דרך עמוד יצירת הקשר ונגיד לכם בכנות. ובכל מקרה, לפני הגיג הראשון עם סטמס תנגנו בבית שעה רצופה עם השכבות פעילות על כל הדקים שאתם מתכננים להשתמש בהם, ותקשיבו לסאונד.
וידאו מהיצרן
הציוד מהכתבה
-
מתקדמים
-
מתקדמים
-
מתקדמים
-
חדשמתחילים


















ספיידר Big Dipper LM30A Mini Spider – 8 קרני RGBW



נוזל לעשן כבד ונמוך Moka SFX Low Fog Liquid על בסיס מים








